משפט וחורבן
לקראת ט' באב אנחנו מסיימים את שלושת השבועות בהן קוראים הפטרות "פורענות" (שבועות המכונים "תלתא דפורענותא" = שלש של פורענויות) – נבואות זעם וחורבן. אלא שהנביאים מלאים במאות נבואות כאלו, לכן עולה שאלת הבחירה. מה משמעות הבחירה דווקא בשלוש הנבואות הללו. איזה סיפור הן מספרות כסדרה המסופרת לנו שבוע אחר שבוע? בשבוע הראשון קראנו […]
כי שתים רעות עשה עמי
בהפטרה לפרשת מסעי קובל ירמיהו (ב', י"ג): כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי. מפשט ההפטרה לא ברור לאיזה "שתיים" הוא מתכוון, שכן לאורך כל הפרק מתואר חטא אחד בלבד, החטא של עבודה זרה. התלמוד הבבלי (תענית ה' א'-ב') מפרש: כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי. תרתין הוא דהוו?! (שתיים הם עשו?!)… אמר רבי יוחנן: אחת שהיא שקולה כשתים. […]
בין נחלה לתחנה
ספר במדבר מסתיים בסיכום מסעות בני ישראל במדבר ותכנון הנחלות בארץ. בערך חצי פרשה עסוקה בנסיעות (באובססיביות קיצונית. פסוק אחרי פסוק. וגם בחניות. נדמה כי התורה ממש מבקשת להאריך בכח. לאורך כמעט 50 פסוקים). כשהמילים המנחות הן "ויסעו" ו"ויחנו" ובשני הפרקים האחרונים שולט השורש נ.ח.ל. – והתנחלתם, תנחלו, ואין ספור נחלות. מקובל לומר שהפטרת פרשת […]
מצפון תיפתח הרעה – מיתוס ואנטי-מיתוס במדרש
כשפרשת מטות נקראת בנפרד, או כשפרשת פנחס חלה אחרי י"ז בתמוז קוראים בירמיהו פרק א' (עד פרק ב' פס' ג') נבואת פורענות. הראשונה משלוש הפטרות הפורענות שנקרא עד ט' באב. זוהי נבואת ההקדשה של ירמיהו. תוכנה המרכזי של הנבואה הוא התחזית הפוליטית שתהיה עיקר מפעלו של הנביא ירמיהו ב-40 שנות פעילותו (ירמיהו א' י"ד): וַיֹּאמֶר […]