אין מואבים אין פיגועים – יחסי ישראל ומואב – חלק ג'
לחלק ב' לחלק א' בפרקים הקודמים תיארנו את היחסים העגומים בין ישראל למואב עד למאה ה-9 לפנה"ס. במאות השנים עד לחורבן בית המקדש הראשון ממשיכים המואבים להיות אויבים מרים של ישראל. כך למשל מנבא צפניה במאה ה-7 לפנה"ס, בתקופת ממלכת יאשיהו (צפניה ב' ט'-י'): לָכֵן חַי אָנִי נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי מוֹאָב כִּסְדֹם […]
המקום אשר יבחר ה'
החטיבה שבין פרשת ראה לפרשת כי תבוא היא אגד של מצוות שאנו מצווים לנהוג בהן בארץ אליה עומדים בני ישראל להיכנס. לפני תחילת המצוות הללו מצווה התורה (דברים י"א כ"ט-ל'): וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל, הֲלֹא הֵמָּה […]
החגים בתנ"ך
אנו רגילים לראות בלוח השנה היהודי מוטיב מרכזי ומוסכם של הזהות היהודית מאז התנ"ך ועד ימינו אלה. מסורת רציפה שאנו מנחילם מזה אלפי שנים. אלא שעיון בתנ"ך מלמד שהדבר רחוק מהמציאות. בדברי הימים (דברי הימים ב', ל' י"ג-כ"ו) מסופר על פסח שנערך בתקופת חזקיהו במאה השמינית לפנה"ס, באייר (כי המקדש לא היה מטוהר בניסן): וַיֵּאָסְפוּ יְרוּשָׁלִַם עַם […]
כוחו של דימוי
נושאן ההיסטורי של ההפטרות לפרשת וארא ופרשת בא הוא אחד. שתי נבואות, האחת של יחזקאל והשניה של ירמיהו, על מלחמה בין מצרים לבבל שבה עתידה לנצח בבל בראשות נבוכראצר [כך במקור] ומצרים תנחל תבוסה קשה. שני הנביאים טועים. אולם יחזקאל המנבא תבוסה זו (יחזקאל כ"ט א'-כ') מנמק את נבואתו באימפריאליזם המצרי והאלהת מלכי מצרים. ירמיהו […]