חירות בין זמן ומקום
מצוות קרבן הפסח נפתחת כך (שמות י"ב א'-י"ד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת… וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה. וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ […]
שלוחו של אדם ופיטורי רונן בר
במסכת קידושין דף מ"א יש דיון הלכתי מורכב למדי בענייני שליחות. הגמרא מוצאת 3 מקומות בתורה (ואפשר לומר 4) שמייסדים את דיני השליחות – האחד זה באפשרות למינוי שליח בגט (ובקידושין), השני זה במצוות תרומה והשלישי זה במצווה שקוראים בשבת החודש, בפרשת בא והיא הקרבת קרבן הפסח. אלא שרק לגבי הפרשה הזו קובעים התנאים […]
מחיריו של "כור ההיתוך"
הפטרת פרשת החודש מזמנת סוגיה תלמודית מרתקת ואקטואלית במיוחד על ההתייחסות לנרטיבים חולקים בתוך חברה. אולם לצורך הבנת הסוגיה נדרשת הקדמה טכנית מעט על ההפטרה. (יחזקאל מ"ה). יחזקאל היושב בגלות בבל חולם על מקדש מתוקן ופולחן ראוי. בהפטרת החודש הוא מתאר את החגים במקדש. אולם למרבה ההפתעה יחזקאל אינו מכיר את יום הכיפורים (גם לא את […]
הגנה
לכבוד ראש חודש ניסן קוראים תמיד את "פרשת החדש", המתארת כיצד מראש החודש הראשון (ניסן) התחילו בני ישראל להתכונן ליציאת מצרים. כבר בראש חודש הם נטלו שה על מנת לשחוט אותו שבועיים אחרי, בערב ליל יציאת מצרים, הוא ערב מכת בכורות. וכך מסבירה התורה (שמות י"ב פס' ז' י"ד): וְלָקְחוּ מִן הַדָּם (של השה), וְנָתְנוּ […]