הצדקות להחרבת אויב
בשמחתם של בני ישראל על כך שהמצרים טובעים בים הם משוררים (שמות ט"ו ד'): מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. כידוע כשבאו המלאכים לשיר על אותו אירוע, גער בהם אלהים (מגילה י' ב', סנהדרין ל"ט ב'): מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה? לעומת זאת שירתם של ישראל נכנסה למסורת כאחד […]
על התנגדות לאימפריאליזם ופונדמנטליזם
אחד הטקסטים האנטי-אימפריאליסטים העתיקים בעולם מופיע בהפטרה לפרשת וארא (יחזקאל, כ"ט, י"ד-ט"ו): וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת מִצְרַיִם וַהֲשִׁבֹתִי אֹתָם אֶרֶץ פַּתְרוֹס עַל אֶרֶץ מְכוּרָתָם וְהָיוּ שָׁם מַמְלָכָה שְׁפָלָה. מִן הַמַּמְלָכוֹת תִּהְיֶה שְׁפָלָה וְלֹא תִתְנַשֵּׂא עוֹד עַל הַגּוֹיִם וְהִמְעַטְתִּים לְבִלְתִּי רְדוֹת בַּגּוֹיִם. בחזונו של יחזקאל מצרים נענשת עמוקות על יהירותה והאלהת מלכיה. אולם הייעוד הגדול של העונש […]
מלחמות על זהות
חז"ל עוסקים במאבק המיתי כמעט שבין עשיו ליעקב. כיוון שחז"ל זיהו את עשיו עם רומא ובהמשך עם הנצרות, הרי לעמדתם זהו מאבק נצחי וקיומי, בעל שובל היסטורי ארוך ועקוב מדם. כך מסבירים חז"ל את ראשית המאבק – על הפסוק המתאר את הריונה של רבקה (בראשית כ"ה כ"ב): וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ. וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי?! […]
מי העיר ממזרח – על פוליטיקה יאוש ואמונה
ההפטרה לפרשת לך לך (ישעיהו מ'-מ"א) מפארת את מלך המזרח הכובש עמים, מדגישה כי הכל הוא פועלו של ה' ומעודדת את ישראל לצאת מייאושו ולבנות את ארצו. הימים הם ימי שיבת ציון (המאה ה-5 לפה"ס). האימפריה הפרסית נמצאת במלוא כוחה, כובשת את שכנותיה ואף את האימפריה הבבלית. כמתואר במגילת אסתר, האימפריה הפרסית שולטת מהדו ועד […]