המדרש כפרשנות היסטורית
התורה מצווה לחגוג את סוכות כך (ויקרא כ"ג מ'): וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. כידוע מנחמיה (פרק ח'), בתחילת ימי בית שני מתפרשת המצווה הזו כמצווה לקחת ענפים על מנת לבנות מהם סוכה, היא עיקר מצוות החג. אלא שעבור חז"ל […]
שמחת תורה ושלום בית
"שמחת תורה" שקרוי בתורה שמיני עצרת מעורר תמיהה. שבוע שלם חגגנו את סוכות. מה עניינו של היום הזה? אחד המדרשים המפורסמים עונה כך (ילקוט שמעוני על התורה, תשפ"ב): אמר רבי אלכסנדרי: משל למלך שבאה לו שמחה כל שבעת ימי המשתה. והיה בנו של המלך טורח עם האורחים. וכיון שיצאו שבעת ימי המשתה אמר המלך לבנו… עכשיו […]
להיות אנחנו
שוב ושוב חוזר בספר ויקרא בכלל ובפרשת קדושים בפרט הציווי "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ". אלא שבין הלכותיה של הפרשה, בין האיסור לשרוף את הילדים שלנו (למולך) ובכלל לפנות אל אובות וידעונים לאיסור לקלל את ההורים שלנו מופיע הציווי בלשון כפולה "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים". על הכפילות הזו אומר רבי אבין (ויקרא רבה כ"ד ח'): רבי אבין אמר: משל למלך […]
על קדושה ומשמעות
בפרשת קדושים חוזרת התורה שוב ושוב על הציווי: וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים. בציווי הזה מתחילה הפרשה ובו היא מסתיימת. המדרש שואל למה צריך פעמיים? גם "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם" וגם "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים"? אחת התשובות המשעשעות שמביא המדרש היא זו: רבי אבין אמר: משל למלך שהיה לו מרתף של יין והושיב בו המלך שומרים. מהם נזירים ומהם שיכורים.לעת ערב בא לתן שכרם.נתן לשכורים […]
