ממגמגם לנואם – סיפורו של שינוי
ספר דברים כולו הוא נאום ארוך מפורט ומלא פאתוס של משה רבינו. נאום שנפתח במילים (דברים א' א'): אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה… על הפסוק הזה אומר המדרש (תנחומא, דברים א' ב'): אמרו ישראל: אתמול אמרת (שמות ד' י') "לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי" ועכשיו אתה מדבר כל כך?! המדרש שואל איך משה המגמגם מצליח לנאום […]
להסתכל בשחור של העין
פרשת בהעלתך פותחת בתפקידו של אהרן להעלות אור במנורת המקדש (במדבר ח' ב'): דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. המדרש מאוד מוטרד מכך שנחשוב חלילה שאלהים זקוק לאור שלנו והוא מתאמץ להוכיח בלהטוטנות דרשנית אינסופית שזה רק בשבילנו. אבל אז, באמצען של ההוכחות המדרשיות, מתחבא לו מדרש […]
אם אין אני לי – תיאוריות של העצמי
משנה קצרה משמו של הלל הזקן (אבות, א' י"ד) מקפלת בעיני את כל רעיון התשובה בשלושה משפטים. אם אין אני לי מי לי. וכשאני לעצמי מה אני. ואם לא עכשיו אימתי. לכאורה המשנה פשוטה מאוד. אם לא אני אפעל עבור עצמי, אם לא אני אתקן, איש לא יעשה זאת במקומי. ואם אעשה רק לעצמי אני […]