מה אנחנו יודעים?
בפרשת ניצבים מספרת התורה (דברים כ"ט כ"ח): הַנִּ֨סְתָּרֹ֔ת לַה' אֱלֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵ֙ׄיׄנׄוּ֙ׄ עַׄד עוֹלָ֔ם לַעֲשׂ֕וֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת. כפי שניתן לראות, בנוסח המסורה ישנן נקודות מעל המילים "לָנוּ וּלְבָנֵינוּ" וגם מעל האות ע' שבמילה "עַד". התופעה הזו חוזרת בעוד מספר מקומות בתורה וכמובן מחייבת ממש מדרש. הנקודות מצביעות לדעת חז"ל על כך […]
את מי סופרים
בהפטרה לפרשת בהעלתך אנו קוראים את חזון המנורה של זכריה (בפרק ד'), כנגד הציווי על העלאת נרות המנורה במשכן הפותח את הפרשה. אלא שבעל ההפטרה בחר להתחיל את ההפטרה הרבה לפני חזון המנורה, בסוף פרק ב', בנבואה שלכאורה כלל לא קשורה לחזון בפרק ד', במילים (פס' י"ד-ט"ז): רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי […]
החגים בתנ"ך
אנו רגילים לראות בלוח השנה היהודי מוטיב מרכזי ומוסכם של הזהות היהודית מאז התנ"ך ועד ימינו אלה. מסורת רציפה שאנו מנחילם מזה אלפי שנים. אלא שעיון בתנ"ך מלמד שהדבר רחוק מהמציאות. בדברי הימים (דברי הימים ב', ל' י"ג-כ"ו) מסופר על פסח שנערך בתקופת חזקיהו במאה השמינית לפנה"ס, באייר (כי המקדש לא היה מטוהר בניסן): וַיֵּאָסְפוּ יְרוּשָׁלִַם עַם […]