סופי הדרכים המה רק געגוע
כל השבוע אני לומדת וכל השבוע הם כמעט חוזרים. ואני מיטלטלת אובדת, בין תקווה לקולות השברים. בהקדשה – לכל האמהות (ובכללן כל הקרובים והאוהבים) שגעגועיהן מלבנים את ליבן, הופכים אותו לפלדה מזהירה, ובד בבד מאיימים להופכו לאפר – אני מבקשת לעיין במבטה של אמו של משה ברך הנולד (שמות ב', ב'-ג'): וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן […]