בנבואת גוג ומגוג ישראל מקפידים להביא לקבורה את כל מתי האויב כשמקום קבורתם מצויין בפירוט (יחזקאל לט יא):
גֵּי הָעֹבְרִים קִדְמַת הַיָּם וְחֹסֶמֶת הִיא אֶת הָעֹבְרִים וְקָבְרוּ שָׁם אֶת־גּוֹג וְאֶת כָּל הֲמוֹנֹה וְקָרְאוּ גֵּיא הֲמוֹן גּוֹג.
מעטים עסקו בגיאוגרפיה של המקום. תרגום יונתן ובעקבותיו רש"י פירשו שמדובר באזור בקעת גינוסר ונראה שהם פירשו את המושג "קִדְמַת הַיָּם" כים המזרחי. כיוון שמדובר על חילות שמגיעים מצפון מזרח הרי הים המזרחי הוא כנרת. אבל נראה לעניות דעתי שבהקשר הזה "קִדְמַת הַיָּם" משמעו החלק בדרך הים, שבה כשמגיעים מצפון מזרח הולכים קדימה לכיוון הים. דהיינו ואדי עארה או נראה אפילו יותר ואדי מילק (שהוא גם צר יותר בחלקו ומתאים לתיאור של גיא שיש בו מחסום לעוברים או שחללים רבים יוצרים מחסום כזה בקלות רבה יותר. (אם כי במאה ה15 לפני הספירה מתואר הקושי לעבור בואדי עארה אבל זה קודם בהרבה לזמנו של יחזקאל.)