חירות בין זמן ומקום
מצוות קרבן הפסח נפתחת כך (שמות י"ב א'-י"ד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת… וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה. וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ […]
הארון במצרים
ספר בראשית מסתיים בפסוק הזה (בראשית נ' כ"ו): וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם. האם זו השורה התחתונה של ספר בראשית? קבורה מצרית? נדמה לי שהזוהר שואל את עצמו את אותה שאלה, ומנסה לתת לארונו של יוסף מובן. כך בוחר הזוהר לסיים את ספר בראשית (זוהר בראשית רנ"א א'): […]
לא מתייאשים מהגאולה
מדרש תנאי קשה וחריף אודות יציאת מצרים מספר (מכילתא שמות י"ג י"ח): וחמושים עלו – אחד מחמשה. ויש אומרים: אחד מחמשים. ויש אומרים: אחד מחמש מאות… ואימתי מתו? – בשלשת ימי אפלה, שנאמר (שמות י', כ"ג) "לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו", שהיו קוברים מתיהם, והודו ושבחו להקב"ה שלא ראו אויביהם וששו במפלתם. (להרחבה על המדרש […]
אתוס ומחירו
התורה וההגדה של פסח נוטות לתאר את יציאת מצרים באופן הרואי. אחרי שנות השיעבוד והג'נוסייד, אלהים נוקם במצרים באמצעות עשר המכות והטביעה בים סוף וגואל את עם ישראל ביד חזקה בזרוע נטויה באותות ובמופתים. לעומת זאת המדרש התנאי מצייר תהליך הרבה יותר אפל לפיו רבים או אפילו הרוב מעם ישראל מתו במכות מצרים. ובלשון המדרש […]
ביאליק ואנקרי עונים לתנחומא
התורה מתארת באריכות את מסעי בני ישראל במדבר, כמו למשל בפסוקים הללו (במדבר ל"ג כ"ד-כ"ה): וַיִּסְעוּ מֵהַר שָׁפֶר וַיַּחֲנוּ בַּחֲרָדָה. וַיִּסְעוּ מֵחֲרָדָה וַיַּחֲנוּ בְּמַקְהֵלֹת. וַיִּסְעוּ מִמַּקְהֵלֹת וַיַּחֲנוּ בְּתָחַת. כך במשך 49 פסוקים, מ"ט שערי שממון, ממקום למקום. ויסעו, ויחנו, בחרדה וממנה. **** שני נושאים מסיימים את הפרשה האחרונה בספר במדבר: הראשון, סיכום המסעות במדבר, והשני, […]
בין מיכה לנחמיה – בלק ובדלנות לאומית
על המפגש בין ישראל למואבים במסע בני ישראל ממצרים לארץ ישראל יש בתורה 3 גירסאות שונות. לפי פרשת חקת ובלק (במדבר פרקים כ'-כ"א) בני ישראל מגיעים לאדום מדרום, בעבר הירדן המזרחי, מבקשים לעבור בה לאורך בקעת הירדן ולרכוש מים ואוכל. מלך אדום מסרב ומעמיד כוחות צבאיים מול ישראל. הישראלים עוקפים את אדום וארץ מואב ממזרח וחוזרים […]
חג הצעקה – חג האין
"מקרא ביכורים", דהיינו הטקסט שאומר אדם מישראל כשהוא מביא ביכורים לבית המקדש מתואר פרשת כי תבא, ומצוטט בהגדה של פסח כבסיס לסיפור יציאת מצרים (דברים כ"ו ו'-ז'): "וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה… וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ". על המילה "ונצעק" אומר הראי"ה קוק (הרב אברהם יצחק הכהן קוק, המאה ה19-20, מזרח אירופה-ארץ […]
היום שאחרי המגיפה
לא דבר תורה אני רוצה לכתוב לכם אלא את רגשותיי, פחדיי ותקוותיי ערב החג הזה. במקרה הזה, התורה היא שפת הלב שלי כדי למצוא מילים. מדרש ההגדה מורה לנו: בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. אני קוראת את הפסוקים המתארים את ערב יציאת מצרים בספר שמות (י"ב כ"ב-ל"ד): וְאַתֶּם לֹא […]
לחיות בתוך מפנה היסטורי
בפרשת שמות מגיעים משה ואהרן למפגש הראשוני עם העם, והעם נענה להם באופן מלא (שמות, ד' ל'-ל"א): וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם. וַיַּאֲמֵן הָעָם. תוך פחות משני פרקים הם פוגשים בעם שוב, ופורשים בפניהם את מלוא חזון הגאולה: היציאה ממצרים, קבלת ה' כאלהים, והחזרה לארץ המובטחת. […]
על שינוי הרגלים
בפרשת וארא משה מבטיח לעם העבדים המעונה חירות וגאולה (שמות, ו' ו'-ט'): וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם… וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם… וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ… וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה… וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה. איך ייתכן שהעם נאטם לתקוות לחירות? לתקוות לגאולה? מי מאיתנו לא היה רוצה שאלהים יתגלה אליו ויבטיח לו גאולה שלמה […]