אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה

  קשה לכתוב בשבועיים האחרונים, ערב השבת חטופים נוספת. כל נושא אחר נראה בעיני דל וחסר חשיבות. ובכל זאת שולחת דברי חיזוק קצרים ביחס לדברים הקשים שקורים פה במקביל.  *** הנאום שנושא אלהים בתחילת פרשת וארא הוא תשובתו של האל, ואפילו תשובתו המתגוננת לטענתו החריפה של משה בסוף פרשת שמות (שמות ה' כ"ב-כ"ג): אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה? […]

בין טבע לתרבות

החלק המפורסם ביותר בפרשות וארא-בא הוא עשר המכות. הרבי מגור, בעל ה"שפת אמת" (רבי יהודה אריה ליב אלתר, המאה ה-19), אחד מהוגי החסידות המשפיעים ביותר, בוחר לסכם את עשר המכות בציטוט מסבא שלו, רבי יצחק מאיר אלתר, מייסד חסידות גור, שאמר (השפת אמת לפרשת בא סימן תרל"א): מה שהיה צורך לעשר מכות, להסיר הקליפה והסתר […]

על התנגדות לאימפריאליזם ופונדמנטליזם

אחד הטקסטים האנטי-אימפריאליסטים העתיקים בעולם מופיע בהפטרה לפרשת וארא (יחזקאל, כ"ט, י"ד-ט"ו): וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת מִצְרַיִם וַהֲשִׁבֹתִי אֹתָם אֶרֶץ פַּתְרוֹס עַל אֶרֶץ מְכוּרָתָם וְהָיוּ שָׁם מַמְלָכָה שְׁפָלָה. מִן הַמַּמְלָכוֹת תִּהְיֶה שְׁפָלָה וְלֹא תִתְנַשֵּׂא עוֹד עַל הַגּוֹיִם וְהִמְעַטְתִּים לְבִלְתִּי רְדוֹת בַּגּוֹיִם. בחזונו של יחזקאל מצרים נענשת עמוקות על יהירותה והאלהת מלכיה. אולם הייעוד הגדול של העונש […]

אולי נחש אותי נחש

בפרשת וארא מספרת התורה על הקסם בו הופך מטה לתנין (שמות ז' ח'-י"ג): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר, תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת, וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין.  וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיַּעַשׂוּ כֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרֹן אֶת מַטֵּהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה […]

על תגובות אוטומטיות

בפרשת השבוע אנחנו מתחילים לקרוא על מכות מצרים, שכידוע הראשונה מתוכן היא מכת דם. מדרש הגדול (קובץ מדרשים תימני בעריכת הרב דוד בן עמרם עדני, תימן, המאה ה-14) שמשמר מדרשים קדומים רבים שואל (מדרש הגדול, שמות ז' י"ז): מפני מה לקה נילוס תחילה? והוא עונה על כך שלוש תשובות: לפי שהיו פרעה ועבדיו משתחוים לנילוס […]

לחיות בתוך מפנה היסטורי

בפרשת שמות מגיעים משה ואהרן למפגש הראשוני עם העם, והעם נענה להם באופן מלא (שמות, ד' ל'-ל"א): וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם. וַיַּאֲמֵן הָעָם. תוך פחות משני פרקים הם פוגשים בעם שוב, ופורשים בפניהם את מלוא חזון הגאולה: היציאה ממצרים, קבלת ה' כאלהים, והחזרה לארץ המובטחת. […]

על שינוי הרגלים

בפרשת וארא משה מבטיח לעם העבדים המעונה חירות וגאולה (שמות, ו' ו'-ט'): וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם… וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם… וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ… וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה… וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה. איך ייתכן שהעם נאטם לתקוות לחירות? לתקוות לגאולה? מי מאיתנו לא היה רוצה שאלהים יתגלה אליו ויבטיח לו גאולה שלמה  […]