תגית: הראי"ה קוק

שוכב וקם וזנה

  בפרשת וילך אנו קוראים את הפסוק (דברים ל"א ט"ז): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ, וַעֲזָבַנִי, וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ. הפסוק הזה משמש כאבן דרך לשאלות יסוד במחשבת ישראל, מתקופת התלמוד, דרך רס"ג והרמב"ם ועד אחרוני הפרשנים. […]

אותנטיות שמחה וטוב לב

בפרשת כי תבא ישנה רשימת קללות מצמררת שבסופה מסבירה התורה מדוע הן יבואו עלינו (דברים כ"ח מ"ה-מ"ז): וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה… תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל. "המגיד משנה", (פירוש מפורסם על ספר משנה תורה של הרמב"ם, שכתב רבי וידאל טי טולוזא, במאות ה13-14, הלכות לולב ח', ט"ו) […]

חג הצעקה – חג האין

"מקרא ביכורים", דהיינו הטקסט שאומר אדם מישראל כשהוא מביא ביכורים לבית המקדש מתואר פרשת כי תבא, ומצוטט בהגדה של פסח כבסיס לסיפור יציאת מצרים (דברים כ"ו ו'-ז'): "וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה… וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ". על המילה "ונצעק" אומר הראי"ה קוק (הרב אברהם יצחק הכהן קוק, המאה ה19-20, מזרח אירופה-ארץ […]

סדרי עדיפויות

בפתח פרשת תצוה מצווה התורה (שמות כ"ז כ'): וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. מצווה מפורשת שהשמן ממנו מדליקים את המנורה יהיה שמן זית. אולם בגמרא במסכת שבת (כ"א א') שנה רמי בר חמא: פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת, אין מדליקין בהן במקדש […]

ויכוח על פשיזם ופילוג

לכבוד האיחוד המרגש שבין יוסף לאחיו שבפרשת ויגש, אנחנו מפטירים בנבואת יחזקאל על האיחוד העתידי שבין השבטים (יחזקאל ל"ז, ט"ז-י"ז): וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו וּלְקַח עֵץ אֶחָד וּכְתוֹב עָלָיו לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו. וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ לַאֲחָדִים […]

היסטוריה ואידיאולוגיה – מלאכי ושיבת ציון

בהפטרה לפרשת תולדות אנו קוראים (מלאכי א' ג'): וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי. הניסוח החריג שבו אלהים שונא אומה מסויימת יכול להיות מוסבר על רקע הבעיה שאיתה מתמודד מלאכי. כידוע שיבת ציון התרחשה בכמה גלי עליה שנמשכו לפחות כ-100 שנה. קשה לדעת מה זמנו של מלאכי אבל ברור שאינו בן הגל הראשון שכן לא רק שהוא מתייחס […]

את מי שונא אלהים?

ההפטרה לפרשת תולדות עומדת בסימן מאבק האיתנים שבין התאומים עשיו ויעקב. מלאכי, אחרון נביאי ישראל שבתנ"ך, שזמנו המדוייק לוט בערפל אולם ברי כי הוא מתנבא בימי שיבת ציון, לאחר שבית המקדש כבר הוקם (המקדש נחנך בשנת 516 לפה"ס) – מציג את המאבק באופן מיתי כמבטא התייחסויות מנוגדות של האל (מלאכי א' ב'-ג'): וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב […]

תורת חסד

בפרשת חיי שרה, התורה מפרטת מאוד מאוד ושלא כדרכה את השיח בין עבד אברהם לרבקה ולמשפחתה, על אף שהדיאלוג ארוך, ועבד אברהם חוזר עליו במפורט בפני בני משפחתה של רבקה. על כך אמר רבי אחא (בראשית רבה ס' ח'): יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים. רבי אחא ממשיך ומשווה את הפירוט של שיחת […]