מחילה מראש ואזהרת טריגר – בניגוד לדרכי מדובר במדרש פוליטי חד משמעי. בעיני הגיעו מים עד נפש.
***
התורה מצווה על נח (בראשית ח' ט"ז):
צֵא מִן הַתֵּבָה.
על כך אומר המדרש (תנחומא ו' י"א):
כשהיה נח בתיבה היה מתפלל תמיד (תהילים ק"מ ב') "הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי". שנאמר (שם, ל"ב ו'): עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: נח, גזרה היה מלפני, שלא תצא מן המסגר הזה, עד שתשלימו י"ב חדש.
המדרש מספר לנו שנח היה בסגר. ובמשך כל זמן הסגר, כמו כולנו, הוא התפלל לצאת… לפי התורה נמשך המבול 40 יממות ו-150 ימים המים "גברו" על הארץ (בראשית פרק ז'), אבל נח שהה בתיבה שנה שלמה. כי אחרי מבול אי אפשר לצאת מסגר בבת אחת. נח היה צריך לשלוח את העורב, ואז את היונה, ואז שוב את היונה. לערוך ניסויים מבוקרים לגבי היציאה מהסגר כדי להבטיח שהיציאה בטוחה ואפשרית.
כידוע, לפי התורה המבול קרה כי (בראשית ו' י"ב) "הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ" וכי (שם פס' י"ג) "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס". אבל נח לא בוחן את מצבה המוסרי של משפחתו ו/או של באי התיבה (לפי המדרש, לו היה בוחן, היה מגלה שיש בעיה עם בנו חם, כמו גם עם הכלבים והעורבים שהמשיכו להשחית גם בתקופת הסגר). נח בוחן האם אפשר לצאת בביטחה מהבחינה החומרית. האם יהיה ניתן לכלכל את יוצאי התיבה מחוצה לה.
אנחנו נמצאים בסגרים שמנסים לייצר תיבה מפני המבול איתו אנחנו מתמודדים. בניגוד לנח, אלהים אינו מתגלה לתת לנו הוראות. מאליו מובן שאנחנו נמצאים בערפל כבד ומרובה מחלוקות בדבר דרך ההתמודדות הנכונה, זמנה ושיעורה.
את משבר המבול הנהיג נח שהיה איש צדיק תמים את המשבר שלנו מנהלים מנהיגים אחרים… וזאת, בתוך מציאות פוליטית כאוטית ושברירית.
במצב הזה ברור שגם מבחינה עובדתית וגם מבחינה מוסרית דרך ההתמודדות הנכונה שנויה במחלוקת ואי האמון בהחלטות המתקבלות קיצוני.
בהקשר הזה, אך מובן כי קהילות שונות מנסות להתמודד עם המשבר בדרכן. הקהילה החרדית היא הדוגמה הבולטת והמובהקת ביותר לכך. צריך לומר ביושר, שייתכן כי דרכה נכונה יותר. ישנו ערפל כבד סביב הנתונים הקיימים וספקות כבדים האם אלו נתוני אמת. אם להסתמך על הנתונים הקיימים הרי שהתחלואה מקורונה בציבור החרדי היא בערך פי 3 מחלקם באוכלוסייה אולם התמותה משקפת לערך את חלקם באוכלוסייה. [הנתונים הללו היו נכונים למועד כתיבת הדברים. לאחר מכן הסתבר שמבחינת תמותת זקנים התמותה בציבור החרדי היתה גדולה באופן ניכר מחלקם באוכלוסיה] אם זה נכון הרי שהם הצליחו להתמודד עם הקורונה עם הכי פחות הקרבה של שיגרת החיים.
יש רק בעיה אחת בהתנהלות החרדית: אם הם צודקים הם שמרו על שיגרת החיים של עצמם אולם לא הועילו לאיש מאיתנו. אם הם טועים הם ידביקו את כולנו. יגרמו לנו לתחלואה, לסגרים, לחורבן כלכלי.
כך לא שולחים עורב, יונה ועוד אחת.
אני מבינה את ההחלטה החרדית לפתוח את מערכת החינוך. אני חושבת שכולנו צריכים לדאוג מסגירה ארוכת טווח של מערכת החינוך. כש-20% (!) מילדי ישראל סובלים מאלימות כזו או אחרת בביתם, כשאנו מתמודדים בכל שנה עם עשרות אלפי בני נוער בסיכון מסוגים שונים, סגירת מערכת החינוך היא סכנה. דווקא בגלל כל זאת היתה צריכה פתיחת מערכת החינוך החרדית להוציא את החילונים המסורתיים והדתיים מבתיהם במחאה שלא היתה כדוגמתה. לא כנגד החרדים אלא כנגד מנהיגות המדינה. כיצד הדגלים השחורים וקרוביהם אינם נתמכים השבוע ע"י אנשי ימין ומרכז מכל הקשת הפוליטית? מתומכי סמוטריץ' ועד תומכי ציפי לבני? מאנשי ישראל הראשונה ועד ישראל השלישית?! אם עשרות או מאות אלפי שמאלנים יכולים לצאת לרחובות, במשך חודשים, כדי להחליף את ביבי (ככל הנראה באיש ימין אחר. רק בישראל…) הכיצד לא יוצאים כולם, כולל כולם, כדי לשמור על חיינו ופרנסתנו?! לדעתי, לא מעט חרדים היו מצטרפים גם הם למחאה הזו.
איך אנחנו מוכנים שייעשה בנו ניסוי בבני אדם?
אנחנו משמשים העורב והיונה!
שבת של שלום וחינוך.
פורסם ב23.10.20.