שיגרה זה רע?

פתיחתו של ספר ויקרא, וחלק לא מבוטל ממכלול הספר, עוסקים בקורבנות. בעיני רבים מאיתנו (לרבות למשל הרמב"ם) קורבנות זה פרימיטיבי. בעיני אחרים זה משעמם. המדרש מציע שקורבנות הם יסוד התורה כולה.

בספרא (קובץ מדרשי הלכה תנאי על ספר ויקרא. מכונה גם "תורת כהנים") על פרשת קדושים מופיע המדרש המפורסם (ספרא ב' ד'):

(ויקרא י"ט, י"ח) "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" – רבי עקיבא אומר: זה כלל גדול בתורה.  
בן עזאי אומר  (בראשית ה', א'): " זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם", זה כלל גדול מזה.

בסוף המאה ה-15 כותבים רבי יעקב ובנו רבי לוי אבן חביבה ספר המרכז את אגדות התלמוד ומפרש אותן בשם "עין יעקב". בהקדמה לספר מביא רבי יעקב מדרש, שהוא עצמו אינו יודע את מקורו, שממשיך את אותו דיון:

בן זומא אומר: מצינו פסוק כולל יותר והוא (דברים ד' ו'): "שְׁמַע יִשרָאֵל" וגו'.

בן ננס אומר: מצינו פסוק כולל יותר והוא "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ".

שמעון בן פזי אומר: מצינו פסוק כולל יותר והוא (שמות כ"ט, ל"ט): "אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם".

עמד רבי פלוני על רגליו ואמר הלכה כבן פזי.

חז"ל מתווכחים מהו הפסוק הכולל את כל התורה כולה. הפסוק המבטא את הרעיון היסודי ביותר שלה.

רבי עקיבא ובן ננס סבורים שאהבת הזולת היא יסוד התורה. בן עזאי חושב שיסודה הוא האוניברסליזם; היותה ספר תולדות האדם – כל אדם. בן זומא סבור שיסודה של התורה הוא המונותאיזם "ה' אלהינו ה' אחד". .

מול כל הרעיונות הדגולים הללו מציע רבי שמעון בן פזי שיסודה של התורה הוא קרבן התמיד שמקריבים בבית המקדש כל יום, בקר וערב (בין הערביים). כשמו כן הוא: קרבן תמיד.  

(לקריאה נוספת על מהי תורה לקשר למאמרים של שמחת תורה ולמאמר "האמת היא הטוב? הטוב הוא האמת?" שבשבת שובה)

אודה ולא אבוש, נתקלתי במדרש הזה כמה וכמה פעמים, ועד השבוע לא הבנתי אותו. הייתי בטוחה שרבי שמעון בן פזי צוחק על הניסיון להכליל את כל התורה תחת עיקרון אחד, ולכן הוא מציין מצווה אקראית. פעמים אחרות חשבתי שהוא מתנגד לרעיונות הגדולים, מתנגד לכל אידיאה שאינה מגולמת בהלכה ובמידה שהיא מגולמת בה, ולכן מציין מצווה פולחנית במובהק. אפילו לא קרבן חטאת לכפר על נפשנו ולעבור באמצעותו תהליך של תשובה, אלא פולחן יומיומי.

אבל השבוע, כשאני חשה ששפיותי תלויה בהצלחתי ליצור לעצמי שיגרה, אני מבינה את בן פזי. ומבינה גם מדוע הלכה כמותו. כל התורה כולה היא להצליח ליצור שיגרה ערכית. בקר וערב. להתחיל ולסיים את היום במשהו שמבטא את הערכים שלנו. באופן סיזיפי, תמיד. לא בהרואיות. אבל באופן מאוד מאוד עקבי. גם כשזה משעמם. גם ובעיקר עכשיו כשאנחנו בבית, בקר וערב לעבוד על הורות טובה, על זוגיות טובה, על פעילות גופנית שתשמור את נפשנו, על התנדבות, וכיוצ"ב.

שבת של שלום ושיגרה מבורכת

וכמובן בריאות טובה