בהפטרה לפרשת וירא יש לנו עדות יחידה במינה לפיה כבר במאה ה-9 לפה"ס נהגו אנשים (ואולי דווקא נשים?) ללכת לשמוע את הנביאים בשבתות ובראשי חודשים (מלכים ב' ד' כ"ב-כ"ג):
וַתִּקְרָא אֶל אִישָׁהּ וַתֹּאמֶר… אָרוּצָה עַד אִישׁ הָאֱלֹהִים… וַיֹּאמֶר, מַדּוּעַ אַתְּ הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם? לֹא [ראש] חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת?!
האם זהו המקור הקדום למנהג לקרוא בהפטרה מהנביאים בשבתות ובמועדים?